הישוב גבעון החדשה קרוי על שם שתי ערים עתיקות שהיו בקרבתו: "גבעון", המוכרת היטב מן התנ"ך, החל מימי יהושע, דרך מלכות דוד ועד לאזכור אנשי גבעון הבונים את חומות ירושלים בימי נחמיה; ו"חדשה", המוזכרת ב"קדמוניות היהודים", בתיאור הקרב שבו ניצח יהודה המכבי את ניקנור.
סיפור ההתיישבות של גבעון החדשה החל לפני יותר ממאה שנה. בשנת תרמ"ז (1887) נוסדה בירושלים אגודה בשם "החלת ישראל רמה", שעסקה ברכישת קרקעות בסביבות ירושלים. בשנת 1888 נקנו על ידה 2000 דונם קרקע מאדמת הכפר נבי סמואל.
לראשונה יושב המקום בשנת 1895, על ידי 13 משפחות מיוצאי תימן שעסקו בחקלאות, אשר בשל מחסור חמור בכסף נאלצו לעזוב את המקום בסופו של דבר. ניסיון התיישבות נוסף נעשה ב – 1924 על ידי 15 חברים, תימנים ואשכנזים, מבין חברי האגודה שחידשה את פעילותה באזור. חמש שנים שרדו החברים בתנאים קשים, באין כביש גישה, ובלא לראות את משפחותיהם אלא בסופי שבוע בלבד.
במאורעות תרפ"ט, חמש שנים לאחר העלייה על הקרקע, התנפלו ערביי נבי סמואל על המתיישבים, ואלה התגוננו ועמדו על נפשם, עד שהגיעה המשטרה הבריטית וחילצה אותם מידי המרצחים. אלא שהבריטים סירבו לתת ליהודים לשוב אל הקרקע עד שיסלל כביש גישה למקום. ערביי המקום התנגדו לסלילת הכביש, והמתיישבים לא שבו אל אדמתם.
יותר מחמישים שנה לאחר מכן, ב – 1977, התגבש גרעין גבעון במסגרת גוש אמונים. התחנה הראשונה הייתה במחנה גבעון, מחנה נטוש של הצבא הירדני, כקילומטר מזרחית לישוב הנוכחי. בסופו של דבר הקים חלק מהגרעין הזה את גבעון החדשה, וחלק אחר שלו הקים את גבעת זאב. הגרעין כלל עולים מברית המועצות, וקבוצת ותיקים, חלוצי התיישבות מעבר לקו הירוק, שהיו פעילים גם במאבקי העלייה של יהודי ברית המועצות בימי מסך הברזל.
בקיץ תשל"ט (1979 הוחל בהכשרת הקרקע להתיישבות, ובקיץ תשמ"א (1981) עלו תשע משפחות ראשונות והתיישבו בקראוונים שהובאו למקום.
הישוב גאל בתחילתו משבצת של 184 דונם, שהייתה שייכת לעמותת נחלת ישראל רמה. אין לישוב עתודות קרקע נוספות מעבר למשבצת זו.
ועדת השמות הממשלתית לא אישרה את השם "חדשה" בשל חוסר ודאות בזיהוי מקומו המדוייק של הקרב נגד ניקנור. לאחר חמש שנים של דין ודברים, אישרה הועדה את השם "גבעון החדשה". כיום מונה הישוב כ – 300 משפחות, רובן צעירות, שכן על פי תקנון הישוב, מוגבלת הקליטה לאנשים עד גיל 40. רוב תושבי המקום הם חילוניים, אך יש בו משפחות דתיות, ובמקום קיים בית כנסת פעיל.
בעשור האחרון התקבלו לישוב 35 משפחות עולות מחבר העמים. פרוייקט זה התאפשר הודות לסיוע ניכר מצד הסוכנות היהודית.
סמל הישוב כולל בתוכו את השמש, לזכר הקרב של יהושע בן – נון "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון".
טיפוח הישוב
במקום יש גנן שעובד חמישה ימים בשבוע ודואג לטיפוח הגינות. יש גם עובד אחזקה הדואג לכל דבר הדורש תיקון, בניה וסידור בישוב ובנוסף עובד ניקיון הדואג לניקיון הישוב, לרחובות, לגני השעשועים ולמזכירות הישוב.
שמות הרחובות הם אילנות בארץ ישראל. הרחוב הראשי נקרא "כליל החורש" וממנו יוצאים האילנות האחרות כגון: אורן, רימון, דולב, אלון וכו'.
שירותי דת
המועצה הדתית של מטה בנימין מספקת את שירותי הדת לישוב. קיים בית כנסת גדול מרכזי שנקרא "חיי אדם" ע"ש אדם ויינשטיין ז"ל. ויש גם מקווה לנשים.
חינוך ותרבות
מערכת החינוך במקום כוללת שני גנים ומעון. ילדים מעל גיל שש מתחנכים במוסדות החינוך של גבעת זאב או של בית חורון. בישוב הוקמו שתי שכונות לדור ההמשך, ורבים מבני המקום אכן בנו את ביתם בשכונות אלה.
יש פעילויות לילדים במהלך השנה כגון: הצגות, יצירה, מופעים, פעילויות מים וכו', המתקיימים ע"י ועדת חינוך. מידי שבוע, בכל יום שישי מתפרסם עלון הישוב עם מידע לתושבים.
מועדונים
לנוער יש את "מועדון הקפה נוער" , המופעל ע"י רכזת במספר ימים בשבוע. ל"גיל הזהב" יש את המועדון שלהם ורכזת הדואגת להם לפעילויות מגוונות, כולל חוג התעמלות.
תעסוקה
מקורות התעסוקה בתוך הישוב הינם בעיקר המעון, הגנים והצהרונים, וכן המפעלים באזור התעשייה.
ועדות הפעילות בישוב
ועד ההנהלה – מקבלים החלטות ביחד עם מזכיר הישוב בישיבות שבועיות.
ועדת ביקורת – אחראים לפקח על פעילות תקינה של המזכירות והישוב.
ועדת חינוך – מארגנים פעילויות לילדים בישוב, ומטפלים בכל הקשור לגני הילדים..
ועד הקרן לפיתוח – מטפלים בעניינים הקשורים לפיתוח בישוב.
ועדת בחירות – פעילים בזמן שיש בחירות לועדה כלשהי.
ועדת ביטחון – המטפלים בענייני ביטחון בישוב.
רכזת קהילה - ריכוז הפעילויות הנוגעות לקהילה.
